הפוליגרף וההליך הפלילי בישראל – הלכה למעשה

במדינת ישראל אין התייחסות חקיקתית לנושא הפוליגרף והשימוש בו בבתי המשפט. עם זאת, יותר ויותר עורכי דין פליליים משתמשים בפוליגרף אזרחי ככלי להדיפה והזמת האשמות וחשדות כנגד לקוחותיהם בעיקר בשלב החקירתי של המשטרה, אבל משתמשים בפוליגרף גם בשלב שלאחר הגשת כתב אישום ובמהלך המשפט.

דוגמא אחת מיני רבות, שפורסמה לאחרונה ב-Ynet, היא סיפורו של סוכן ביטוח מהרצליה, שהואשם על ידי זוגתו לשעבר כי אנס אותה באכזריות, הכחיש את הטענות נגדו ואף ביצע מיוזמתו בדיקת פוליגרף ונמצא, כי הוא דובר אמת. במשטרת גלילות, שחקרה את התלונה, החליטו לסגור את התיק ואף למחוק את הרישום הפלילי נגדו. ממש בימים אלה הגיש סוכן הביטוח תביעה בסך 319 אלף שקל כנגד זוגתו לשעבר בגין "ההתעללות הנפשית של הנתבעת בו, הסבל ונדודי השינה שגרמה לו, החרדות והחששות אותם עבר ועודנו עובר".

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מ-2009 (הנחיה 3.1102) לגבי שימוש בבדיקות פוליגרף ע"י רשויות המדינה, השימוש במכשיר הפוליגרף עשוי לסייע לחשוד בהפרכת האשמות שווא, ובמקרים מסוימים הוא מסייע לחפים מפשע להזים עוד בשלב החקירה ראיות נסיבתיות הקושרות אותם אל העבירה. לדברי היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מדובר במעצר לצרכי חקירה, רשאי בית המשפט להסתמך על תוצאות בדיקת פוליגרף, שכן חקירה מתחילה ומתנהלת על יסוד כל סוג של מידע. גם כאשר מדובר במעצר עד תום ההליכים, לאחר שהוגש כתב אישום, יש שבתי משפט הסתמכו על בדיקת פוליגרף, ואף ביקשו שתערך בדיקה כזו לצורך החלטה בערר.

בפרשת חסיד נגד מדינת ישראל משנת 2005 (בש"פ 1000/05) קבע שופט העליון אליקים רובינשטיין כי יש לאפשר לנאשם הנתון בהליכי מעצר עד תום ההליכים לעבור בדיקת פוליגרף על חשבונו. לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקת הפוליגרף החליט השופט רובינשטיין לשחרר את הנאשם ממעצר וקרא להסדרת מעמדו של הפוליגרף בהליכי מעצר עד תום ההליכים. בפרשת ימר נגד מדינת ישראל משנת 2011 (בש"פ 8896/11) קבעה שופטת העליון עדנה ארבל, שבשלב הארכת המעצר עד תום ההליכים, בדיקת פוליגרף שלפיה הנאשם דובר אמת, עשויה להוות חיזוק לטענות ההגנה. בפרשת פלוני נגד מדינת ישראל משנת 2012 (בש"פ 3978/12) הורה שופט העליון נעם סולברג לשחרר את העורר ממעצר עד תום ההליכים, בין היתר על בסיס בדיקת הפוליגרף שנערכה לו, וקבע שיש נסיבות מיוחדות המצדיקות להביא במניין השיקולים את העובדה שהנאשם נמצא דובר אמת בבדיקה.

בתי משפט מקבלים מפעם לפעם ראיות הנוגעות לבדיקת הפוליגרף גם בהליך הפלילי העיקרי ולא רק בהליך המעצר. למרות ההלכה, במרבית המקרים מדובר בראיות הנוגעות לסירובם או להסכמתם של הנאשם או אחד מעדי התביעה להיבדק בפוליגרף, כשבית המשפט מעניק משקל לעובדת ההסכמה או הסירוב לבדיקה. ניתן למצוא גם מקרים אחדים שבהם קיבל בית המשפט תוצאות של בדיקות פוליגרף שנערכו לנאשמים ולעדים, לרבות מקרים שבהם נעשה הדבר בהסכמת הצדדים.

בתיק פלילי (189/96) בבית המשפט המחוזי בחיפה מדינת ישראל נ' פלוני, ביקר בית המשפט את התנהלות המשטרה שמנעה מן הנאשם להיבדק בפוליגרף חרף הסכמתו לעשות כן. הנאשם במקרה זה זוכה מהאישומים נגדו. בתיק פלילי (2328/97) בבית משפט השלום בירושלים תביעות מחוז ש"י נ' פלוני, ציין בית המשפט כי הנאשם עבר מיוזמתו בדיקת פוליגרף פרטית ואף הציגה לשוטר שחקר אותו. בית המשפט לא קבע במפורש כי הוא נותן משקל לעובדה זו, אך הנאשם זוכה בסופו של דבר. בתיק פלילי (3857/01) בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את סירובו של הנאשם להיבדק בפוליגרף ונתן לכך משקל בהחלטה להרשיעו. בתיק פלילי (3396/02) בבית משפט השלום בכפר סבא מדינת ישראל נ' בן חיים, הוגש לבית המשפט מזכר הנוגע להסכמת הנאשם להיבדק בפוליגרף, עובדה שהוזכרה פעמים מספר בהכרעת הדין המזכה. בתיק פלילי (1260/03) בבית משפט השלום בנתניה מדינת ישראל נ' דעי, ניתן משקל לעובדה שהנאשם הסכים לכל בדיקה שתסייע לו להוכיח את חפותו, לרבות עימות ובדיקת פוליגרף, באופן שתרם לזיכויו. בתיק פלילי (2590/03) מדינת ישראל נ' שמוניס, ציין בית משפט השלום בכפר סבא, כי הנאשם הסכים להיבדק בפוליגרף ואילו המתלוננת נגדו סירבה לעשות כן. הנאשם במקרה זה זוכה מהאישומים נגדו. בית המשפט המחוזי בת"א (ת"פ 40162/05) מדינת ישראל נ' אלגור קבע, כי אינו יכול שלא להביא בחשבון את הסכמת הנאשם להיבדק בפוליגרף. גם הנאשם במקרה זה זוכה מהאישומים נגדו. בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 355-09) מדינת ישראל נ' מלכה הוזכרה תגובתו המתחמקת של הנאשם כאשר נשאל אם הוא מוכן להיבדק בפוליגרף. הנאשם במקרה זה הורשע. בבית משפט השלום בעכו (ת"פ 44913-05-11) מדינת ישראל נ' זוהר ניתן משקל לעובדה שהמשטרה לא אפשרה לנאשם להיבדק בפוליגרף חרף בקשתו, באופן שתרם לזיכויו.

במרץ 1978 מינה שר המשפטים דאז שמואל תמיר את ועדת כהן במטרה לבדוק את ההיבטים הקשורים בהפעלת פוליגרף הן כמכשיר עזר בחקירה והן כראיה בהליך משפטי ולחוות דעה בנושאים אלה. כמו כן הוטל על הועדה לחוות דעה ביחס לכישורים הנדרשים מבודק פוליגרף. כיושב ראש הועדה מונה שופט בית המשפט העליון יצחק כהן, ובין חבריה היו פרקליט המדינה גבריאל בך, ראש המחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה תנ"צ מאיר קפלן, הפסיכולוג פרופסור ישראל ליבליך, והמשפטנים י. אלרואי, רם כספי ודוד ליבאי. ממצאי הדו"ח פורסמו בינואר 1981 ובמאמר על הפוליגרף בהליכים הפליליים, שפורסם בשנת 2013 בכתב העת "הפרקליט" של לשכת עורכי הדין בישראל, ע"י שופטת בית משפט השלום ברחובות, אפרת פינק, לשעבר מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית הארצית, ורותם רוזנברג רובינס, לשעבר עו"ד בסנגוריה הציבורית הארצית ודוקטורנטית למשפטים, נכתב על ממצאי דו"ח ועדת כהן: " לתמיכה בשימוש בפוליגרף בהליכים משפטיים, מנתה הוועדה את השיקולים הבאים: לפי מחקרים שנערכו, רמת הדיוק של התוצאות גבוהה יחסית. במקרים רבים הדרך היחידה להוכחת חפות היא באמצעות בדיקת פוליגרף. תוצאות של בדיקות פוליגרף אומתו במקרים רבים באמצעות ראיות חיצוניות. התביעה (בעיקר בארצות הברית) משתמשת בתוצאות של בדיקות פוליגרף בהחלטה לסגור תיקים ולהפסיק הליכים משפטיים. לפי מחקרים שנערכו, רמת הדיוק של בדיקת הפוליגרף אינה נופלת מזו של ראיות אחרות שהוכרו כקבילות בבית המשפט, כגון גרפולוגיה או עדויות רפואיות".

מחקרם של רסקין, ברלנד ופודלנסקי משנת 1978 בחן את מידת הצלחתו של הפוליגרף לזהות אינדיקציות לאמירת אמת ושקר בקרב חשודים בפלילים. המחקר, אשר נסמך על שמונה ניסויים שונים, הראה כי לבדיקות פוליגרף ישנה מידת דיוק של כ- 90%. בחוות דעת שהציג רסקין בפני ועדת כהן, הוא הציע לאפשר שימוש בפוליגרף בהליכים פליליים.

מחקרם של וידאקי והורברט משנת 1978 השווה בין מהימנותן של ארבע שיטות לזיהוי מעורבים בפשע מבוים: בדיקת פוליגרף, טביעות אצבע, זיהוי כתב יד ועדות ראייה. המחקר העלה שהניסיון לאתר את המעורבים באמצעות בדיקת פוליגרף הצליח ב- 90% , הצלחת הפוליגרף הייתה גדולה מזו של שלוש השיטות האחרות שנבדקו: זיהוי באמצעות כתב יד הצליח ב- 85% , זיהוי באמצעות טביעות אצבע הצליח ב- 20% מהמקרים בלבד, ואילו זיהוי באמצעות עדות ראייה הצליח ב- 35% מהמקרים בלבד.

ניתן לראות באופן ברור, שהשימוש בבדיקות פוליגרף בכלל ובבדיקות פוליגרף פרטיות אזרחיות בפרט הולך וגובר בכל התחומים לרבות בבתי המשפט הפליליים. היטיב להגדיר זאת שופט בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, אסף זגורי, בפסיקתו בתיק אלימות כלפי קטין א.ש. נגד מ.ס. (ה"ט 2747-01-11). השופט זגורי, שחיפש להעלות את הרף הראייתי אמר, כי יש לשקול שימוש באמצעים מסייעים להערכת מהימנות בעלי הדין בדמות בדיקת פוליגרף.

מאת: יניר מלך
יניר מלך הינו מייסד ומנכ"ל חברת אביר שירותי ביטחון אזרחיים

צרו קשר איתנו קשר בטלפון או מלאו את הטופס

מאמרים אחרונים