ההיסטוריה של בדיקת הפוליגרף

מאז ומעולם פעל המין האנושי על מנת למצוא שיטות אשר יאפשרו לו להבחין בין אמת ושקר

השיטות ההיסטוריות רבות ומגוונות וכוללת את טקס הבישעה הבדואי, טקס האורז הסיני ושיטת הבוהן המצרית.

בראשית שנות ה- 20 של המאה ה- 20, הומצא מכשיר הפוליגרף על ידי וילאם מרסטון וכבר בשנת 1923 נעשה בו שימוש ראשון במשפט רצח בארה"ב (משפט Frye). במהלך המשפט, נטען על-ידי בודק הפוליגרף כי החשוד הינו דובר אמת ולא ביצע את הרצח. השופט פסל את עדות בודק הפוליגרף בטענה כי מדובר במכונה בהליך מחקר ראשוני בלבד ושפט את הנאשם למאסר עולם. אולם, כעבור 3 שנים נמצא הרוצח האמיתי והוכח כי הפוליגרף צדק ואכן יעיל באבחון שקר ואמת, במקרה זה אף יותר משופט מוסמך.

מאז ועד היום חלפו עשרות שנים; מכשיר הפוליגרף התפתח והפך להיות למכשיר המדויק ביותר בעולם לזיהוי אמת ושקר. נבנו תורות של בדיקות על-ידי טובי המומחים בעולם שבראשם מוביל ארגון ה – APA האמריקאי ונערכו מחקרים על פני הגלובוס אשר הוכיחו מחקרית וסטטיסטית כי דיוקו של המכשיר נע בין 87% – 98% , נתון אשר התקבל על ידי ארגונים ובתי משפט ברחבי העולם. בבחינת אחוזי הדיוק נמצא כי הם משתנים על בסיס איכות המדידה, איכות הבודק, נושא הבדיקה, הדיוק בבניית השאלות וכמובן הניתוח שלהם.

מרבית בודקי הפוליגרף המוסמכים על-ידי ה – APA עומדים כיום על ממוצע של בין 95% – 98% דיוק בבדיקה, כאשר האחוזים הנותרים אינם מוגדרים כטעות אלא כממצאים אשר אינם ניתנים לפירוש ולקבלת מסקנה חד משמעית.

מכשיר הפוליגרף עובד על העיקרון של קבלת תגובות בלתי רצוניות ממערכת העצבים האוטונומית של גוף האדם, אשר מתורגמים באמצעות מכשיר הפוליגרף לגרף המכונה צ'ארט (כיום ממוחשב) ובאמצעות שיטות הנלמדות על-ידי ה APA, בוחן הפוליגרף המוסמך יכול לומר בוודאות האם האדם היושב מולו דובר אמת או שקר.

הליך הבדיקה עצמו כולל סט פסיכולוגי מקיף שעורכים הבודקים לנבדקים ובמהלכו סקירה של האירוע הנבדק, הכנה נפשית לבדיקה, בניית שאלות קפדנית וכמובן בניית האמון של הנבדק במכונה.

למרות הטענה כי בדיקת הפוליגרף אינה קבילה בבתי משפט, יצוין כי במשפט האזרחי לא רק שהפוליגרף קביל אלא שבמקרים בהם שופטים מתקשים להכריע בסוגיה מסוימת בשל חוסר ראיות תומכות ו / או טענות מנוגדות בין הצדדים, ממליצים ואף שולחים השופטים את הצדדים לבדיקת פוליגרף.

בתחום הפלילי, משמש הפוליגרף ככלי חקירתי אולם אינו מקובל כראיה אלא כדבר מה נוסף היכול לעמוד לזכותו או לרעתו של הנאשם הפלילי, וזאת בתנאי שיש ראיה נוספת הקושרת את האדם לאירוע או מזכה אותו לפי העניין.

יש לציין בהקשר זה כי בחלק מבתי המשפט בעולם, מקובל כבר היום לפסוק דינו של אדם, גם במשפטים פליליים, על בסיס בדיקות הפוליגרף המתבצעות על יד מומחי ה – APA.

בארה"ב אף נהוג להשתמש בפוליגרף לצורך אבחון ופיקוח על חזרתם למוטב של עברייני מין בפרויקט שנקרא PCSOT.

טובי המדענים באוניברסיטאות בעולם מנסים לפתח מכשירים ושיטות נוספות לגילוי אמת ושקר, אולם עד היום כולם הגיעו למסקנה שאין בנמצא כלי הזהה ביכולותיו לפוליגרף וכי הוא מהווה היום את הכלי הטוב ביותר לצורך זה.

לקריאה נוספת:

צרו קשר איתנו קשר בטלפון או מלאו את הטופס

מאמרים אחרונים